עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
חברים
Lady luckכבר לא כאןשאריות של החייםThelse
Quotes

"הדרך הנפוצה ביותר בה אנשים מוותרים על הכוח שלהם היא ע"י חשיבה שאין להם כוח."

"אפילו אם אתה במסלול הנכון, אתה תידרס אם אתה סתם תשב שם."

"אל תתנו לרעש של דעות של אחרים למנוע מהקול הפנימי שלכם להישמע."

"אם אתה לא חי על הקצה אתה תופס יותר מדי מקום."

"רק תזכור שיש מישהו בחוץ, שהוא יותר משמח עם פחות ממה שיש לך."

"בנה את החלומות של עצמך, אחרת מישהו אחר ישכור אותך לבנות את החלומות שלו."

"בלי סטייה מהנורמה, התקדמות היא בלתי אפשרית."

"הבעיה היא לא הבעיה, הבעיה היא הגישה שלכם לגבי הבעיה."

"אתם יכולים לחיות עד גיל מאה אם אתם מוותרים על כל הדברים שגורמים לכם לרצות להגיע לגיל מאה."

"רוב האנשים יעדיפו להיות בטוחים שהם אומללים, מאשר להסתכן להיות מאושרים."

"כדי להצליח בחיים אתה צריך שני דברים: טיפשות וביטחון עצמי."

"המטרה של אומנות היא לשטוף את האבק של חיי היום יום מהנשמה שלנו."

"בתוך כל אדם ציני מסתתר אידאליסט מאוכזב."

"בעולם אכזר ורע, להיות ציני יכול לאפשר לך להשיג קצת בידור מכל זה."

"תכנית טובה היום עדיפה על תכנית מושלמת מחר."

"אם אתה הולך בגיהינום, תמשיך ללכת."

"השכלה היא דרכון אל העתיד, כיוון שמחר שייך למי שמוכן היום."

"פחד לא מונע מוות, הוא מונע חיים."

"זה לא נהיה קל יותר, אתה נהיה טוב יותר."

"סמוך על הקול הקטן בראשך שאומר 'זה יהיה מעניין אם..' ואז עשה זאת."

"הזדמנות לא דופקת בדלת. היא מציגה את עצמה כשאתה מרסק את הדלת."

"שתיקה זו השפה של אלוהים, כל דבר אחר זה רק פרשנות גרועה."

"תהיה עצמך, כל שאר האנשים כבר תפוסים."

"גבולות כמו פחדים, הם לעיתים תכופות רק אשליה."

"סכנה היא אמיתית, אבל הפחד הינו בחירה."

"שום אובייקט הוא לא יפה עד כדי כך, שתחת נסיבות מסוימות, הוא לא יראה מכוער."

"האדם הוא פחות עצמו כשהוא מדבר כעצמו, תנו לו מסיכה והוא יגיד לכם את האמת."

"פשטות היא התחכום האולטימטיבי."

"גיל הוא סוגיה של מחשבה, לא שינוי. אם אתה לא חושב על זה, זה לא משנה."
yep ...bummer
05/12/2014 12:23
Demonic
פתאום את מבינה שלא עשית כלום..
את לא באמת התגברת עליו,
את רק מצאת ריבאונד ממש טוב.
ועכשיו שניהם לא פה..

את שוב קמה לחוסר 
חוסר של הכל...
ההרגשה הזאת בבוקר שריק לך
שאת לבד בעולם..

מוקפת אנשים ובכל זאת לבד
כל אחד מתכתב 
כל אחד צוחק
כל אחד נהנה.

ורק את רוצה לשלוח לו שהתגעגעת..
שחסרות לך הידיים שלו..
שאת מרגישה אבודה בלי המבט
המבט שגורם לך להאבד בו.

עכשיו תגיע תקופת החלמה
היא תעבור תסתיים..
ואז אקום חדשה לעולם יפה
בלי תלותיות.

עולם בו אוכל לעשות הכל
לכבוש את הרקיע הים והיבשה
והעיקר
אוכל לשכוח את מה שהיה.

0 תגובות
שדים מהעבר...
19/10/2014 09:22
Demonic
הדם שלי רותח בגללם כל פעם מחדש
הם תמיד יחזרו בשניה שהספקת לשכוח
בדיוק כשכבר לא תצטרכי אותם.

הם יחזרו כשכבר תמצאי נחמה אחרת
מישהו אחר שיחבק
וירגיע.

הם יחזרו כי הם אגואיסטיים מניפולטיביים
שיודעים רק איך לעשות טוב לעצמם
ויחזירו איתם את כל הכאב
והכעס
ותסכול.

הבטחתי לעצמי שאהיה חזקה יותר הפעם
שאתעלם
שלא אתן להם לשבור אותי 
שוב.

הלוואי ולא היה לי לב
ולא היה כואב
הלוואי ולא היה לי לב
הרי בכל מקרה כולו שלהם.

הלוואי יבוא יום 
ויבוא אחד שלא ירצה להרוס את שלי
כי אם יתן לי את שלו למשמרת
אני מבטיחה כאשר זה יקרה
אני אשמור עליו
לעד.

2 תגובות
umm... ok
17/10/2014 16:10
Demonic
זה כל כך קל להתאהב..
אנחנו פשוט מנסים למצוא מי האדם הבא שירסק לנו את הלב בכזאת התלהבות. 
למה כולם רוצים אהבה? 
למה אנחנו לא יכולים בלעדיה? 
למה אני תמיד מתאהבת בכל מה שכל כך לא נכון לי.. 
ולמה אני תמיד מופתעת כשאני הורסת הכל. 

חשבתי שהחצי עשור האחרון הספיק לי בשביל להבין עד כמה גדול מנגנון ההשמדה העצמית שיש לי. 
תמיד, אבל תמיד כשהוא מתקרב יותר מידי .. 
תמיד כשמתחיל הקטע הרציני אני חוטפת פיק ברכיים ונוטשת... 
אבל אלו שמשחקים בי, אוו... איתם אני יכולה להישאר שנים, ולהיפגע... ולהיפגע.. כל פעם מחדש. 

אולי זו רק אני, 
אבל אני חושבת שכולנו מעדיפים לסבול מאשר לקחת סיכון ולהיות מאושרים. 
כי אם ניקח סיכון וזה לא ילך... אני לא בטוחה שנצליח לקחת סיכון שוב, 
אז כולם מחכים לרגע המתאים עם הנסיך המושלם... 
אבל אין מושלמים, 
או שאולי יש את המושלם שלי? יותר נכון, המשלים...
אם אתה שם איפה שהוא... אני רק רוצה להגיד לך דבר אחד..... 
ברח כל עוד אתה יכול.

3 תגובות
Spectacular tattoos
03/08/2014 07:29
Demonic
הכל היה מלא צבעים, התור לא רצה להתקצר.
אני זוכרת כאילו רק אתמול הסתכלנו על הרכבת הרים מלמטה,
שכנענו את הדס לעלות איתנו, אני זוכרת את המבט שהיה לה אחרי שירדנו.
אני לא אשכנע אותה שוב לעשות משהו שהיא לא רוצה.

היו שם תאומים בני גילנו, אני זוכרת שהתווכחנו על איך הורים אמורים להתנהג,
בכל מתקן יצא תמיד שהם היו אחרינו בתור,הם שאלו איך יגיבו בבית אם נעשה קעקוע.
תמיד קינאתי באנשים שיש להם קעקוע שמסמל משהו אמיתי וכנה בשבילם.
שיש להם תזכורת תמידית שהם בחרו על הגוף.

קעקוע זה סוג של צלקת..
צלקת שאתה עושה מבחירה, שלא תרד, שתזכיר לך את המאורע לשמו קיבלת אותה.
אפשר להגיד גם שאנשים מקעקעים את הלב נכון?
אני זוכרת שעמדתי בתור למתקן וחשבתי לעצמי 'זה זיכרון שאני רוצה שיהיה לי'.

יש זכרונות שלא הייתי רוצה, אבל הלונה פארק בחופש,
החום, החברים, ההמולה מסביב והצרחות של הילדים על המתקן ברגע שהרכבת התעקלה,
זה זיכרון שאני שמחה שיש לי.
קעקוע שלא הייתי מחליפה, צלקת שאני בחרתי.

חזרתי מאוחר באותו לילה.. אבא היה מודאג,
אמא שוב ניסתה להסביר לו שלנסוע ברכב ולהסתחב באוטובוסים לא לוקח אותו זמן.
אבל כשאתה פוחד למה הבת שלך לא חזרה הביתה עדיין, ומה עלול היה לקרות לה,
אתה לא יכול להיות רציונאלי.

באותו לילה קיבלתי שני קעקועים, 
קעקוע מהחברים,
וקעקוע מההורים,
כי אין דבר יותר יפה מחיוך אוהב של הקלה שעולה על פני ההורים שלך כשהם מחבקים אותך.



 
0 תגובות
« הקודם 1 2 3 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
האמת היא..

Twenty years from now
you will be more disappointed
by things that you didn't do
than by the ones you did do.
so throw off the bowlines.
sail away from the safe harbor.
catch the trade winds in your sails.
Explore,
Dream,
Discover.

~Mark Twain